יום יום אותה שעה, רואה אותה ממול
יושבים סביב תשעה, לומדים בסלסול
המורי הזקן, השוט על כתפו
במבט בוחן, עומד על משמרתו
הגיע הזמן אומרת אימי!
הכל כבר מוכן ללכת למורי
פאות על לחיי, הספר בידי
מחיש פעמי ללכת למורי
מרנן ליבי קולות בית רבן
שוב נזכר אני כשהייתי קטן
באותו מקום שבו הם יושבים
יום יום אותה שעה, שונים וחוזרים
הגיע הזמן אומרת אימי...
