שתיים בלילה אני יושב לי, וכותב שיר מתוך געגוע.
אני יושב ומסתכל בי, במראה שמשקרת מציאות.
רוצה אותך כאן לצידי, רוצה שאת לא תוותרי על האהבה.
רוצה שאת בי תתמכי, כמו שעשית זאת בעבר בואי אל העתיד.
פזמון
את כמה שזו את נותנת את אהבתך ולא מרפה ממני לעולם
כמה שזו את נותנת לי את כל כולך את כל אהבתך לעולם
שתיים בלילה אני יושב לי וחושב איך עבר עוד שבוע
אני יושב ומסתכל בי בתמונה שמזכירה לי את העבר.
רוצה אותך כאן לצידי...
את כמה שזו את נותנת את אהבתך ולא מרפה ממני לעולם
כמה שזו את נותנת לי את כל כולך את כל אהבתך לעולם
את כמה שזו את נותנת את אהבתך ולא מרפה ממני לעולם
כמה שזו את נותנת לי את כל כולך את כל אהבתך לעולם
את כמה שזו את נותנת את אהבתך ולא מרפה ממני לעולם
כמה שזו את נותנת לי את כל כולך את כל אהבתך לעולם
