פתיחה:
נעלמתי כי ברחה לי אהבת עולם
תפסתי זמן בצל כדי להתחזק.
החכמים שבחיי אומרים שלב מבריא בזמן,
אם לא היה בריא אז לא היה כואב, אני חושב.
אם לא היה כואב אז לא היה זה לב.
השתתקתי כששמעתי שאת לא לבד,
כשעוד כמעט ולא הספקתי לעכל.
ועוד חושב על המילים, על הדרכים שאת בחרת,
על מה בפה, על מה בלב והאמת...
מה שהיה היה,
מה שהיה כבר מת..
ובעיינים של עצמי אפשר לראות
עברתי אלף אהבות,
ואת כולן, אחרי הכל, אני אוהב.
אדם שלא כאב לו לא בטח בלב.
התרגשתי כשנסעתי למסע בזמן,
אל המחסן עם הארגז והתמונות.
וכמו בלב, למרות הכל, אני שמרתי לך פינה.
גם היא יודעת רק לשמור את מה שטוב,
בסוף בטבע של כולנו לעזוב
ובעיינים של עצמי אפשר לראות
עברתי אלף אהבות,
ואת כולן, אחרי הכל, אני אוהב.
אדם שלא כאב לו לא בטח בלב.
מעבר:
ובעיינים של עצמי אפשר לראות
עברתי אלף אהבות,
ואת כולן, אחרי הכל, אני אוהב.
אדם שלא כאב לו לא בטח בלב.
אדם שלא כאב לו לא בטח בלב.
