| D | G | D | G | D | G | D | G |
GDGD
לאמא לא נשאר עוד כוח
GDGD
ואבא לא ידע מה לומר
GDGD
ביום שהחלטתי לברוח
GBm
הלב כמעט נשבר אבל הכל בער
GDGDGA
כן, הכל בער ולי חיכתה הרכבת.
GDGD
הרגשתי כמעט כמו בסרט
GDGD
והייתי בלי ספק הגיבור
GDGD
חשבתי כבר על עיר אחרת
GBm
כשהיא ליוותה אותי כמו ברומן שטותי
DGDGA
הראש היה רחוק אצלה הסתמן הבכי.
GDAG
היא רצתה אותי אבל אני נמלטתי
AEm
כי הים גדול והוא הכל יכול
GDAG
אז היא מצאה אחר מסודר ומחזר
AEm
הוא פתח סוכנות והציע לה חסות
GDGD
אחר כך היא שכרה איתו בית
GDGD
והגיעה השמועה לאוזניי
GDGD
משהו התחיל לכרסם בי
GBm
כבר מאוחר מדי עכשיו כבר לא כדאי
GDGDGA
אין לאן לחזור צריך להמשיך וללכת
GDGD
קניתי לי חבר בשם דייגו
GDGD
כמה בירות - זה כל מה שהוא לקח
GDGD
אמר שזה ממיס את האגו
GBm
על הרצפה צנח הוא לא היה פרחח
DGDGA
היה טייס מורשה לקח אותי עד לוולנסיה
GDAG
והוא לימד אותי את האקורד האמיתי
AEm
ואמר מכאן-אתה ממשיך לבד
GDAG
צריך להקשיב ללב לים ולכאב
AEm
אם תפתח חלון תשמע את רוחות הצפון.
GDGD
ואז היא לפתע הגיעה
GDGD
בעיניה כבר היה הענן
GDGD
אני לא יכולתי לעשות כלום
GBm
כשהיא איבדה עניין התרחקה מכאן
DGDGA
והסתגרה בתוך עולם שכלום לא זז בו.
GDAG
זוכר שנפגשנו על גשר היה קר ולי לא היה מעיל
AEm
מרחוק ניגנו גיטרה וחליל
GDAG
היא חזרה אליו להתנחם בזרועותיו
AEm
ואני המשכתי הלאה לבדי.
GDGD
נאחז בתקווה של הבוקר
GDGD
נאחז ברוחות הצפון
GDGD
בדיסקו בלילה עם דייגו
GBm
אני יכול למות כשהוא מתחיל לשוט
GDGDGA
ובצידו יש את הים יש את הדרך
| D | G | D | G | D | G | D | G |