BmEm
שקיעה ורודה בין הגגות, אספלט כחול מלמטה
EmB7Am
עיני נשים נוגות, נוגות, אומרות לערב למה באת
BmEm
הפנסים פרחי העיר, מלבלבים באור ניחוח
EmB7Am
אביב חשמל עצוב בהיר, משיכרונו אסור לברוח
EmB7AmE7Em
הוא רק יתום ורק תמים, נולד לרגע ואיננו
EmB7EmC7Em
בין הלילות והימים הוא בא לזרוח בעינינו
בין הימים והלילות, לנאות מראה כחולים נלך נא
כל נשמותינו הבלות, שם דשא עשב תלחכנה
נפנוף שלום ילדה פתיה, את חיוכה נשא האוטו
מה שהיה ולא היה נדמה כמו ישוב להיות עוד
כעת אני מאוד אחד ומסתכל מאוד בשקט
איך הלבנה חולצת שד מקיר הבית שמנגד
גופי נקטן ומתנמך אבל ראשי כל כך גבוה
עד אפילו אם אלך לא אתבונן לאן אבואה
שקיעה ורודה על סף הרחוב, ורחוב כמנהרה של תכלת
מי שיגיע עד הסוף ירצה לבכות מרוב תוחלת