מילים לשיר אגדת אופליה - יהודית רביץ

שם עץ של ערבה רכון על מי הפלג עלי הכסף משתקפים בתוך מראת גלים לשם נשאה זרים, פרחי אפור ותכלת, זרי סרפד ומרגנית וסחלבים סגולים. טיפסה היא על ענפי העץ הרוטטים ממעל, ביקשה לקלוע לראשו פרחים ועשב בר אך יחד עם הזר נפלה אל מי הנחל כשענף שוטה אחד בגד בה ונשבר. על פני המים שמלותיה נפרשו, כמו בת ים קטנה על גל, ואז נישאה לרגע על מימי הנחל המוצל. אופליה... לפתע את קולה נתנה בשיר לשניים כאילו לא ידעה דבר על גודל אסונה, כאילו היא עצמה נולדה לחיות במים, כאילו מימים היו מי נחל מעונה. אך שמלותיה רוו תוך רגע קט במים שכבדו מרוב ועם שיריה אז נפלה אל חיק המוות הרטוב. אופליה...